|
|
|
||
|
|
תגובות מעורבות
פוליטית אריאל אפל* |
|
|
|
שלום רב, ראשית, רציתי להודות למערכת פקפוק ולכותבים
על המאמרים המעניינים והרלוונטיים שפורסמו בגיליון הקודם. בראיון עם פרופסור למבק, הועלתה סוגיה שהציקה לי מאז התחלנו אני וחבריי את
לימודינו במחלקה. התרשמותי הקצרה והשטחית, אני מודה, נטעה בי את הרושם
שבאנתרופולוגיה ובסוציולוגיה בישראל קיים עיסוק מעמיק ורציני בנושאי מגדר,
אתניות, ריבוד וכד', ושאנתרופולוגים ישראלים עושים חיל בכל רחבי העולם בחקר
תרבויות זרות ומסעירות. ועם זאת – קולה של "האנתרופולוגיה הישראלית"
אינו נשמע בשיח הציבורי בישראל ורק לעתים נדירות פורץ את גבולות האקדמיה. כלכלנים, משפטנים, מהנדסים, אנשי עסקים,
מדענים, פסיכולוגים ואף סופרים - לכולם נוכחות יפה בכלי התקשורת ולכולם השפעה
ניכרת על התנהלותה הנוכחית ועל כיווניה העתידיים של המדינה. רק האנתרופולוגיה,
ובמידה מסוימת גם הסוציולוגיה, נתפשות בציבור כמנותקות וכעוסקות בהגות
"ברומו של עולם". אין בנמצא ולו חוקר אחד שאמירה שלו על המצב זוכה
לסיקור מידי בתקשורת, או שהציבור הרחב (מי שלא עוסקים בתחום) מכיר את שמו. לראייתי הבעיות הגדולות שאנו כמדינה, או כעם,
עומדים בפניהן היום (חינוך, ביטחון, רווחה, סביבה) הן הרבה יותר
חברתיות-תרבותיות מאשר טכניות-הנדסיות. לאנתרופולוגים ולסוציולוגים, לפיכך, ישנה
היכולת לתרום באופן משמעותי לפתרון בעיות אלו, אם רק לא יירתעו מהעיסוק בנושאים
"בוערים" וידעו להציג את תובנותיהם בקדמת הבמה ולייצר מהן מסקנות
אופרטיביות. כאן גם טמונה, לדעתי התשובה לשאלות שהטרידו
את אוהד שקלים ונעמה הורביץ
בגיליון האחרון; ייתכן ומנוחתו של הסוציולוג, או האנתרופולוג, תושג רק אם תימצא
תכלית לשלוותו העכורה. אין לי ספק שאכן מדובר בתחומי מחקר שמערערים את הנחות
היסוד של החברה בה הם פועלים, אבל אולי ניתן יהיה למצוא מנוחה בידיעה שערעור
הנחות היסוד מטרתו להביא לשיפור המצב הקיים. בנוסף, אני גם חושב שמעורבות כזאת מצד
סוציולוגים ואנתרופולוגים בשיח הישראלי תביא לכך ששני התחומים יזכו להערכה והכרה
רבות יותר בציבור הרחב (ובין כתלי האוניברסיטה). מקווה לראות עוד כתבות עם אמירה אקטואלית בגליונות הבאים. תודה, אריאל אפל * אריאל אפל הוא
סטודנט בשנה א' לסוציולוגיה-אנתרופולוגיה וללימודי הסביבה. |
|||
|
תגובות, הערות
והצעות |
|||
