פוליטיקה אנתרופולוגית

גילוי הדעת של האגודה האנתרופולוגית הישראלית¹

·        גילוי הדעת הראשון יצא ב-1976 ותמך בזכויות אדם של אנתרופולוג Chase-Sardi מפאראגווי שנכלא על ידי המשטר. האגודה פנתה למשרד החוץ בבקשה לעשות למען שחרורו ממעצר.

·        ב-1978 הועבר גלוי דעת לממשלת ישראל בעניין הסיוע ליהודי אתיופיה בארץ מוצאם ובארץ:

·        "מאחר ומצבם של היהודים האתיופים (הפלשים) הוא בלתי נסבל באתיופיה כיום; ומאחר והיהודים האתיופים הביעו את רצונם להתאחד עם העם היהודי בישראל; הרי אנחנו, חברי האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, פונים לממשלת ישראל בבקשה להקל ככל האפשר ולקדם את עלייתם של היהודים האתיופים לישראל. אנו בדעה כי על האגודה להקציב זמן במשך הכינוסים להחלטות מסוג זה. אנו מקוים שהחלטה זו תהוה תקדים לעתיד."

·         

·        ב-1980 החליטה האגודה לקרוא להגנת זכויות הבדואים בנגב:

·        "מאחר ואנו, כאנתרופולוגים, מודעים לתפקיד המכריע שיש לאדמה בכלכלה ובתרבות של הבדואים; ומאחר שיש להגן על זכויותיה של כל קבוצה תרבותית לחיות על  פי מסורותיה בחברה פלורליסטית; ומאחר שהבדואים הוכיחו את נאמנותם למדינת ישראל ונכונים להתפשר עמה במציאת פתרון שיהיה מוסכם על כולם לבעיית האדמות – על כן, האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה קוראת לממשלת ישראל לנסח מדיניות של אינטגרציה והתיישבות מחדש שתהלום ככל האפשר את מסורת הבדואים, את צורכיהם ואת שאיפותיהם, ולבצע מדיניות זו בשיתוף פעולה עם הבדואים עצמם, באורח שימנע מאלימות, מעימות ומכפייה."

·         

·        ב-1982 פורסם גילוי הדעת בנושא חוק העתיקות, אותו יזמו ארכיאולוגים ושהגן על זכותם האקדמית לעסוק בחפירות בכל מקום שימצאו לנכון. – הטקסט אינו זמין.

·         

·        ב-1983 יצא גילוי דעת בנושא מלחמת לבנון. במקביל, התנהל דיון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעלון האגודה האנתרופולוגית האמריקאית, שהדיו השפיעו גם על היחסים בין חברי האגודה בארץ.²

·         

·        ב-1988 הועלתה הצעה לפרסום גילוי דעת בנושא האינתיפאדה. אסיפת החברים החליטה לפרסם מודעה בעיתון שמומנה מכיסם של החברים שתמכו בה.

"לאור המצב הטרגי המתמשך בשטחים, ברצוננו לפרסם הצהרה זו שהתקבלה פה אחד בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה: כאנתרופולוגים האמונים על הכרת תרבותו של האדם ומוקירים כל חברה ויצירה אנושית, אנו מביעים את מצוקתנו וחרדתנו לנוכח העוולות הנעשות בשמה של החברה הישראלית בעם הערבי הפלסטינאי. אנו מתריעים נגד הזלזול הבוטה בערכים אנושיים תרבותיים, המהווים יסוד מוסד לכבוד האדם באשר הוא, ומצרים על האיוולת הפוליטית, הנובעת מההתכחשות לזכות הביטוי הלאומי של עם אחר."

בעקבות גילוי הדעת האחרון מ-1988, ואולי גם מסיבות אחרות, החליט הממן העיקרי של האגודה, אדגר סיסקין, ראש המרכז הירושלמי למחקרים אנתרופולוגיים (מוסד שאינו פעיל כיום), להפסיק את תמיכתו הכספית (אבוהב, 2004: 292).

¹. מתוך: אבוהב, אורית. 2004. אנתרופולוגיה ואנתרופולוגים בישראל : מבט מבפנים על התפתחות האנתרופולוגיה הישראלית. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה  בהדרכת הרוי גולדברג ואיל בן ארי, ירושלים, עמ' 233-300.

² "בכנס של האגודה האמריקאית בנובמבר 1982 יזמו מספר חברים הצעת גינוי ל"כיבוש הישראלי בלבנון", וביקשו שאסיפת החברים תאשר אותה. למרות התנגדותם של מספר אנתרופולוגים יהודים וישראלים עברה ההחלטה והגינוי התפרסם. בתגובה, כתב שלמה דשן מכתב לעלון של האגודה האמריקאית וביקש לגנות את הגינוי. מספר חודשים לאחר מכן, בכנס 1983 של האגודה הישראלית, עלה הנושא הן בפאנל חוקרים והן באסיפת החברים. התנהל ויכוח סוער ובסופו של דבר נתקבל נוסח מוסכם שמגנה את הגינוי ונשלח אל עלון האגודה האנתרופולוגית הבריטית (RAIN) . גילוי הדעת דן בהרס התרבות הפלסטינית וקורא חד צדדית להפסיק את אספקת הנשק האמריקאי לישראל. כתגובה, פרסם הנרי רוזנפלד מכתב בעלון הידיעות של האגודה בו הוא מצדד בגינוי וביוזמיו. כך הפכה האגודה האמריקאית לזירה נוספת למאבקים בין ישראלים, וגם דגם למרכיב הפרופסיונאלי בזהות של האנתרופולוגים הישראליים" (אבוהב, 2004: 291 ).

חזרה לכתבה "פוליטיקה אנתרופולוגית"

חזרה לפקפוק 11 ,    לגיליונות קודמים של פקפוק

תגובות, הערות והצעות

pickpook@gmail.com