|
|
|
|||
|
|
פוליטיקה
אנתרופולוגית לירון שני |
|
||
|
האם על האגודה האנתרופולוגית לצאת בגילוי
דעת פוליטי? האם האגודה הינה ארגון פרופסיונאלי העוסק רק בקידום האנתרופולוגיה
בארץ, או שצריכה להיות לו אמירה מעבר לכך? אם כן, מהו גילוי הדעת הרצוי ? שאלות
אלו העסיקו רבים מחברי האגודה בעקבות כנוס האגודה האנתרופולוגית האחרון והראיון עם אורח הכנוס, פרופ' מייקל למבק, שהופיע בגיליון שעבר של פקפוק. |
||||
|
למבק, דרש, או הציע, לאגודה לצאת בהצהרה פוליטית
כנגד פעולות צה"ל בעזה, במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". קריאה זו,
אשר הצטרפה להצעות אחרות
של חלק מחברי האגודה לצאת בהצהרה פוליטית, עוררה דיון סוער, חלקו מובא לפניכם. שאלת ההצהרה הפוליטית נקשרת גם לשאלות רחבות
יותר, המעסיקות חלק מהסטודנטים
והמרצים במחלקה. האם
האנתרופולוגיה (ואף הסוציולוגיה) הן דיסציפלינות פוליטיות? האם צריכה להיות להן
עמדה במרחב הציבורי או שהן צריכות לשמור על ניטרליות פוליטית ומחקרית? |
|
|||
|
ד"ר
אורית אבוהב, במחקרה העוסק באנתרופולוגיה בישראל,
מראה שהוצאת גילוי דעת על ידי עמותה המאגדת בעלי מקצוע אינה המצאה של האגודה
האנתרופולוגית הישראלית (אבוהב, 2004). היא מצטטת מתוך
מאמרה של סוזן טרנצ'ר אשר הופיע בגיליון
החגיגי לשנת המאה של האגודה האנתרופולוגית האמריקאית. טרנצ'ר
סוקרת את גילויי הדעת של האגודה האמריקאית מאמצע שנות השלושים עד השבעים. היא
מציגה שתי מחלוקות מרכזיות שנגעו לעצם היציאה בגילויי הדעת: האחת, הלגיטימיות של
פרסום הצהרות שהן רלבנטיות לתחום הציבורי, אך מבוססות על נתונים של נושאים
אזרחיים ולא על נתונים אקדמיים. השנייה, הדימוי שנוצר כאילו כל האנתרופולוגים
עשויים מקשה אחת בדעותיהם (שם: 290). גם בשנים האחרונות מתקיים ויכוח בסוגיה
זו באגודה האמריקאית. אבוהב, כיום יו"ר האגודה האנתרופולוגית
הישראלית, ובין השאר גם בוגרת המחלקה, מראה במחקרה שגילוי הדעת האחרון של האגודה
יצא לפני יותר מעשרים שנה. כל ששת גילויי הדעת אשר הוציאה האגודה
הישראלית ב- 37 שנות קיומה – מובאים בקישור הזה. אז, האם על האגודה האנתרופולוגית
לנקוט עמדה פוליטית? הדעות השונות לפניכם: בזכות הדיון עפרה גולדשטיין - גדעוני "...הסוגיה העיקרית בהקשר זה היא האם
וכיצד אנחנו יכולים או צריכים לגבש עמדה משותפת. האם תפקידנו לשכנע את האחרים שהעמדה
שלנו היא היא הנכונה? אולי כן, כי זו מהותה של חשיבה
פוליטית. האם אנחנו יכולות ויכולים להגיע ל"קול אחד"? האם אנחנו
צריכות וצריכים להגיע לקונצנזוס? אחת האמירות החזקות בפנל הייתה לטעמי שגם
"שתיקה היא עמדה". איני יכולה שלא להסכים. אך, עם זאת, האם ההיפך משתיקה
הוא קול אחיד? בוודאי שלא..." אנתרופולוגיה ביקורתית, ביקורת
האנתרופולוגים, והכיבוש הישראלי בשטחים יהודה גודמן "...ועדיין, למרות הסיבות הללו, ישנו
שיקול מכריע מדוע בכל זאת חשוב שהאגודה תצא בגילוי דעת ביקורתי: האגודה
האנתרופולוגית הינה חלק מהספירה הציבורית בישראל, ובעצם ההבעה של גילוי דעת כזה
האגודה גם תיצור ותחזק את מקומה בדיון הציבורי. דווקא לאור הדימוי של
אנתרופולוגיה כעסוקה ב"אקזוטי" וב"רחוק," גילוי הדעת יסמן שהשאלות
שאנתרופולוגים עוסקים בהן אינן מבודדות משאלות על מוסר, פוליטיקה, צדק היסטורי,
ואי-שיוויון חברתי..." האם על האגודה האנתרופולוגית לנקוט
עמדה פוליטית ? עמליה סער "...הסוגייה האלמנטרית שבה יש להתמקד, לדעתי, היא הגזענות. אך בשונה מקריאתו של למבק
ללכת בעקבות האנתרופולוגיה בצפון אמריקה "שתמיד הייתה אנטי גזענית",
האתגר שלנו הוא לערוך פירוק יותר רגיש של המשמעויות הלוקאליות של גזענות.
זאת תוכל להיות תרומתנו לייצור של שפה אלטרנטיבית, שבלעדיה לא ניתן יהיה להגיע
לפשרה היסטורית ולניהול בר-קיימא של הקונפליקט. שפה כזו תאפשר לחשוב על המציאות
הכואבת, כולל האחריות העצומה שלנו הישראלים לסבל של הפלסטינים, וכולל ההשלכות
ההרסניות של המיליטריזם על האופציה האזרחית-דמוקרטית, באופן שאינו שחור-לבן. כדי
להיות אפקטיבית, השפה הזו לא יכולה להיות טהרנית או מוסרנית, אלא צריכה להתייחס
למציאות הדיסקורסיבית הקיימת..." שבירת שתיקה כמחויבות מקצועית נדים כרכבי "הויכוח בדבר אקטיביזם חברתי ופוליטי של
אנתרופולוגים אינו חדש ורחוק, גם כיום, מלהגיע לכדי כוללת סיום מוסכם. בין אם
מדובר בהשתתפות במחאה נגד רמיסת זכויותיהם של קבוצות מוחלשות, במחאה נגד פגיעה
באיכות הסביבה או במחאה נגד מלחמות והרג אזרחים חפים מפשע, עולים תמיד הספקות
בנוגע למעורבותם של אנתרופולוגים (וחברי אקדמיה מדיסציפלינות אחרות) בנקיטת עמדה
פוליטית ציבורית. בבסיס טיעונם של המסתייגים, במיוחד אלה שקושרים את טענתם
לדיסקורס אקדמי ולא לדעה פוליטית מנוגדת, עומדת החשיבות לשמירת "הניטרליות"
המדעית, שכביכול אנתרופולוגיה כמו מדעים אחרים מחויבים אליה..." האנתרופולוג כחוקר לימינלי קרול קדרון " ...לדאבוני, אלו השואפים לקדם אנתרופולוגיה
פוליטית מאפשרים, מבלי להתכוון לכך, לפרדיגמות ואג'נדות
פוליטיות להכתיב עבורם מה "עומד על כף המאזניים" עבור נחקריהם. בכך הם
מסתכנים בהשתקת חוויות אלטרנטיביות הנמצאות מעבר למסגרת המוכתבת על ידי אותן אג'נדות. אין הדבר אומר בהכרח שממצאינו ישמשו יחידים,
מוסדות פוליטיים או חברתיים באופן סלקטיבי להנעה ותמיכה בשינוי חברתי. עם זאת,
ברצוני להדגיש את הנקודה שאל לנו לוותר על המבט נטול הפניות שפיתחנו כמדעני
החברה לטובת תפקידי אקטיביסטים דוגמטיים, גם אם יתכן שאלו יותר מספקים מבחינה
מוסרית...." ההבדל בין דעה למחקר זאב קאליפון "...בקשתו של פרופ' למבק שהאגודה האנתרופולוגית הישראלית תפרסם הצהרה
פוליטית, כמובן, מתייחסת להצהרה נגד מדינת ישראל. זוהי אינה סוגיה אתית/מדעית;
זהו חלק מהאג'נדה העוסקת בדמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל. במידה
ואינטלקטואלים בחו"ל מחרימים את ישראל ואינטלקטואלים ישראלים מצטרפים
אליהם, הרי שהדבר מהווה הוכחה לכך שישראל היא מקור לרשע ושיש לפרקה. המדד שעל
פיו אנו נשפטים הוא כה גבוה וכה מושלם עד שניתן לתהות האם אנו מדברים על בני אדם
או על מלאכים. ברצוני להדגים את דבריי מתוך הראיון שנתן למבק ל"פקפוק".
ישראלים יכולים להזכיר את השואה אך במקביל עליהם להתייחס לסבל בעזה..." אנתרופולוגיה של שפה ותקשורת
כתובה: עיונים במשנתו של ישעיהו ליבוביץ ז"ל רונן ליבוביץ "...בהבעת דעתי לגבי הצורך בניטרליות
פוליטית של "האגודה האנתרופולוגית", איני מתכוון כי יש לסתום פיות.
חברי האגודה רשאים, ולדעת חלק מהם אף צריכים, להביע דעות וכן לפעול במעשים
אישיים לקידום דעתם ומשנתם הפוליטית באשר היא. הדגש שלי הוא בהפרדה בין
"האגודה האנתרופולוגית" כארגון מקצועי, לבין חבריה המגיעים מתחומים
ורקעים שונים ומגוונים. בהקבלה לארגונים מקצועיים אחרים, אותם השיקולים והסיבות
שגרמו ל"לשכת עורכי הדין" לא להביע עמדה פוליטית אחידה רלוונטים גם ל"אגודה האנתרופולוגית" שצריכה
להישאר ניטרלית בהצהרותיה..." |
||||
|
תגובות, הערות
והצעות |
||||
