פקפוק

 

 

פוליטיקה אנתרופולוגית

ההבדל בין דעה למחקר*

זאב קאליפון**

 

השאלה שבפנינו היא האם האגודה האנתרופולוגית הישראלית צריכה לצאת בהצהרות פוליטיות. ברצוני לתת תשובה קצרה לשאלה המובנת מאליה הזו ותשובה ארוכה יותר לאג'נדה העומדת בבסיסה. במידה ואנתרופולוג היה מועסק על ידי הצבא על מנת לשפר שיטות עינוי, הרי שארגוננו צריך היה לגנות את השימוש הלא נאות באנתרופולוגיה ואף לשלול את חברותו של אותו אדם. זה אינו המקרה שלפנינו. דעותיי הפוליטיות שואבות מהשכלתי האנתרופולוגית, אך הן אינן "אנתרופולוגיה" בפני עצמן. כולנו, כאזרחי המדינה, מחויבים להתעניין בפעולות ממשלתנו ולמחות נגד אותן פעולות אשר לטעמנו אינן צודקות. האגודה האנתרופולוגית צריכה להתערב אך ורק במקרים שבהם ישרתה של האנתרופולוגיה עצמה מוטלת בספק.

 

בקשתו של פרופ' למבק שהאגודה האנתרופולוגית הישראלית תפרסם הצהרה פוליטית, כמובן, מתייחסת להצהרה נגד מדינת ישראל. זוהי אינה סוגיה אתית/מדעית; זהו חלק מהאג'נדה העוסקת בדמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל. במידה ואינטלקטואלים בחו"ל מחרימים את ישראל ואינטלקטואלים ישראלים מצטרפים אליהם, הרי שהדבר מהווה הוכחה לכך שישראל היא מקור לרשע ושיש לפרקה. המדד שעל פיו אנו נשפטים הוא כה גבוה וכה מושלם עד שניתן לתהות האם אנו מדברים על בני אדם או על מלאכים. ברצוני להדגים את דבריי מתוך הראיון שנתן למבק ל"פקפוק". ישראלים יכולים להזכיר את השואה אך במקביל עליהם להתייחס לסבל בעזה (הוא הגדיל להוסיף השוואה מגוחכת בין גדר ההפרדה לבין גדרות מחנות ההשמדה).

 

האם הוא דורש את אותה הדרישה מסין (טיבט), רוסיה (צ'צ'ניה) או קנדה (אינדיאנים) וכו', כאשר הם מתייחסים לאי צדק היסטורי כלשהו? זוהי דרישה שמופנית אך ורק כלפי ישראל, משום שישראל יכולה להיות או מושלמת או מפלצת. ברצוני להבהיר שברצוני לסיים את הכיבוש ולדרוש מממשלתנו יחס נאות כלפי הפלשתינאים, ויחד עם זאת עלינו לשפוט את עצמנו באופן הוגן, על גבי מדד אנושי (גם אם הוא עצמו אינו מושלם). עלינו להיות איתנים ולנסות להיות אובייקטיביים (או לפחות שקולים): תוחלת החיים ברשות הפלשתינאית היא 73.4 שנים (ע"פ דו"ח האו"ם ל-2006), הממוצע העולמי הוא 67 (דוגמאות נוספות: מצרים 71.57, ירדן 72.5, לבנון 72.0). אני מודע לכך שזה לא תקין פוליטית לומר זאת, אך למעשה הכיבוש שלנו הוא האנושי ביותר שבני אנוש יכולים לייצר.

 

* תרגום מאנגלית: שי דרומי

** ד"ר זאב קאליפון הינו מרצה בחוג המשולב למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן. תוחמי התמחותו: אנתרופולוגיה עירונית ורפואית, ישוב סכסוכים, טכנולוגיות ועוד. הוא נציג אוניברסיטת בר- אילן בוועד האגודה האנתרופולוגית. 

 

חזרה לכתבה "פוליטיקה אנתרופולוגית"

 

חזרה לפקפוק 11 ,    לגיליונות קודמים של פקפוק

 

תגובות, הערות והצעות

pickpook@gmail.com

 

Free Web Hosting