|
|
|
||
|
|
יצאו
מבחוץ מורה
מן החוץ יוסי
לוס |
|
|
|
אני
מורה מן החוץ. לאחרונה הפכתי לעמית הוראה, אבל נותרתי במעמד של "מן
החוץ". כך התבקשתי להציג את עצמי לקוראי "פקפוק", מכיוון
ש"רבים לא ממש מכירים את המורים מן החוץ". למרות שבשנים האחרונות ממלאים
מורים מן החוץ חלק גדול, יותר מאי פעם, ממשימות ההוראה באקדמיה הישראלית, אנחנו
נסתרים מעיניהם של רבים. למרות חשיבותינו הגוברת, אנחנו נותרים חלק שולי וחסר
השפעה במערכת. על אף שבשונה מעובדים אחרים זמניים וחסרי פנים בחברה הישראלית,
כמו מהגרי
עבודה ועובדי קבלן,
עבודתנו מעניינת ומפרה, אפשר לשרטט בינינו כמה קווי דמיון מבניים. כולנו עובדים
נחוצים ומיותרים בו זמנית. נחוצים, כי בלעדינו המערכת לא תתפקד; מיותרים, מכיוון
שאפשר בקלות, ובאופן חוקי, להשליך אותנו ולהחליפנו באחרים, שאף הם עשויים להיות
מושלכים. המורים
מן החוץ מאפשרים למערכת ההשכלה הגבוהה להמשיך לתפקד על רקע קיצוצי ענק בתקציבי
האוניברסיטאות, קיצוצים שמבטאים את ניסיונה של הממשלה להפוך אותן מהמרכז, בהא הידיעה,
של התרבות והרוח בחברה הישראלית למרכזי הכשרת עובדים משכילים לחברות עסקיות. הם
מאפשרים למערכת ההשכלה הגבוהה להעמיד פנים כאילו היא מתפקדת כרגיל, למרות שהוראה
אקדמית שאינה מלווה בפעילות מחקרית היא טובה פחות מזו שמלווה במחקר. ואף
על פי כן, בתנאים הנוכחיים אני, כמו גם אחרים, רוצה להיות מורה מן החוץ. אני
רוצה ללמד גם בתנאים דכאניים אלה כי אני אוהב ללמד וכי חשוב לי להעביר את הידע
שצברתי וליצור מפגשים משמעותיים עם סטודנטים. בשנה הבאה אלמד במחלקה לסוציולוגיה
ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ובמכללת
רופין קורסים שעוסקים בגלובליזציה תרבותית. קבלת הפנים לה זכיתי במחלקה היתה
נעימה ונדיבה, וחוויית ההוראה בשנה זו היתה מעוררת ומפרה. כמו כן, שיתוף פעולה
מוצלח עם יהודה גודמן הניב מאמר משותף. את
המסלול המחקרי שלי התחלתי במכון
כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת ת"א. המחקר
שערכתי במסגרת לימודי התואר השני בהנחיית משה צוקרמן וסנאית גיסיס
עסק במיסוד האנתרופולוגיה בישראל בשנות ה-1960 וה-1970. בעבודה ניתחתי פרסומים
אנתרופולוגיים אקדמיים שעסקו בקהילות מזרחיות בישראל כדי להציג את ההבניה
האמביוולנטית של הסובייקט המזרחי ביחס לחוקרים האשכנזים, וכדי להציב את
האנתרופולוגיה הישראלית ביחס לסוציולוגיה המקומית ולאנתרופולוגיה המערבית של אותה
תקופה. תוך
כדי עיסוק בביקורת האנתרופולוגיה התפתחו בי הערכה כלפי עבודת השדה האתנוגראפית
ותשוקה לערוך אחת בעצמי. במהלך לימודי המ.א. בסוף שנות ה-1990 נתקלתי בתרגול
בודהיזם ועם סיום הלימודים האפשרות לעסוק במחקר אתנוגראפי שיטתי של תרגול
בודהיזם בישראל במסגרת לימודי דוקטורט קסמה לי. כך, בלימודי התואר השלישי, אותם קיימתי
בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת
חיפה, חציתי את הגבולות מביקורת האנתרופולוגיה לעבודה אתנוגראפית. עבודת
המחקר שלי, שנכתבה בהדרכת נורית
בירד-דוד ותמר
כתריאל עסקה אם כן, באזרוח של "דרכו של הבודהה", או בלשון השדה דְהַמַּה (Dhamma), בישראל.
חלק מרכזי בעבודה עוסק בתהליך הטרנספורמטיבי שדרכו הופכים ישראלים למתרגלי דהמה.
אני מקווה שמחקר זה יהיה בסיס למחקרי המשך שימקמו את התופעה בהקשרים מקומיים
וגלובליים באופן עשיר יותר ממה שכבר נעשה עד כה וכן למחקרי המשך השוואתיים עם
הקשרים חברתיים אחרים במערב ובשולי המערב. בחזרה לכתבה
"יצאו בחוץ" |
|||
|
|
|||
