|
|
|
|||
|
|
יצאו
מבחוץ על
המורים מן החוץ במחלקה אדם
קלין אורון* |
|
||
|
לאחר
מאבק – וכמובן, השבתה – שנמשכו כמה חודשים, חתם
ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) בדצמבר 2008 על הסכם חדש עם
ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות בארץ. הסכם זה הפך את מרבית המורים מן החוץ
באוניברסיטאות בארץ לעמיתי הוראה. ההבדל אינו רק סמנטי, כי אם כלכלי וסוציאלי:
מורים מן החוץ הועסקו ארבעה חודשים בסמסטר ושמונה בשנה, ולכן לא נהנו מרציפות
תעסוקתית ומהזכויות הסוציאליות הנלוות לרציפות שכזו. עמיתי הוראה, לעומתם,
מועסקים ששה חודשים בסמסטר ושניים-עשר בשנה, ולכן נהנים גם מרציפות תעסוקתית.
בנוסף, השווה ההסכם את שכרם של עמיתי ההוראה לשכר הדוקטורנטים (המכונים
"מדריכים" או "אסיסטנטים" בז'רגון התעסוקתי של הוועדה
לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, הות"ת).
עם זאת, למרות שמשרת הוראה מלאה של דוקטורנט כוללת 8 שעות הוראה שבועיות, כוללת
עבודת עמית ההוראה 10 שעות שבועיות. שני יוצאים מהכלל הותרו: יחידות חוץ
תקציביות בתוך האוניברסיטאות ממשיכות להעסיק מורים מן החוץ בתנאים הקודמים, וכך
גם מכללות ציבורית – שהיו, ונשארו, המעסיקות המרכזיות של מורים מן החוץ בארץ.
באוניברסיטה העברית, היחידות החוץ תקציביות המרכזיות הן המכינה הקדם אקדמית וביה"ס לתלמידים מחו"ל. |
||||
|
המאבק
שהוביל אל ההסכם החדש, כמו גם מאבקי
המאסטרנטים (עוזרי הוראה ומחקר) והדוקטורנטים המועסקים באוניברסיטה בשנת 2007
– הביאו ליוזמה נוספת: שלושת ארגוני
הקבוצות המועסקות החליטו לאחד כוחות ולהקים ארגון חדש, הכולל את כל חברי הסגל
הזוטר – ארגון מורים וחוקרים (מו"ח).
במלים אחרות, כעת מי שעובד בהוראה באוניברסיטה העברית, ואינו חבר סגל בכיר,
מיוצג על ידי ארגון אחד. בבחירות שנערכו לאותו הארגון ביוני 2009, אגב, זכה במשרת
יו"ר הארגון ד"ר
הלל כהן, עמית הוראה בחוג למזרח תיכון. |
המפגנת מרצים וסטודנטים 2007 –
מתוך אתר ארגון מו"ח |
|||
|
במחלקה
שלנו הפכו בשנת הלימודים הנוכחית כל המורים מן החוץ לעמיתי הוראה. הם כוללים
עשרה עמיתים ועמיתות, המעבירים כל אחד קורס אחד: אן אהרון
מלמדת על סטריאוטיפים; מירב
אהרון-גוטמן על האורבניזם הישראלי; נעה אפלויג
על אינדיאנים ומיועוטים אתניים וגזעיים; אליהו בן משה
על אוכלוסיית ישראל; רונה
ברייר-גארב על חברה ומגדר; אורן
גולן על תרבויות נוער; עירית דקל שיטות
מחקר איכותניות; יוסי לוס
על אנתרופולוגיה וגלובליזציה; רויטל סלע-שיוביץ
על טרור וחברה; ואמה
סמטניקוב על בריאות ורפואה. עמיתי
ההוראה הם, לעתים מזומנות, בבחינת רואים-ואינם-נראים במחלקה: זו אינה משרתם
היחידה, הם אינם שוהים פה ימים ארוכים, לא תמיד הם יכולים להגיע לסמינר המחלקתי
– ומסיבות אלו הם חולפים במחלקה מבלי שהסטודנטים לתארים השונים, ולעתים אפילו
חברי הסגל, זוכים להכירם. בניסיון לשפר את המצב מציגים כאן שניים מעמיתי ההוראה
במחלקה את עצמם, את המחקר בו הם עוסקים, ואת המפגש שלהם עם המחלקה. יוסי לוס “...על אף שבשונה מעובדים אחרים זמניים וחסרי פנים בחברה
הישראלית, כמו מהגרי
עבודה ועובדי קבלן,
עבודתנו מעניינת ומפרה, אפשר לשרטט בינינו כמה קווי דמיון מבניים. כולנו עובדים
נחוצים ומיותרים בו זמנית. נחוצים, כי בלעדינו המערכת לא תתפקד; מיותרים, מכיוון
שאפשר בקלות, ובאופן חוקי, להשליך אותנו ולהחליפנו באחרים, שאף הם עשויים להיות
מושלכים..." אמה סמטניקוב-אברבוך "...נושא
עבודת הדוקטורט שלי הוא שילוב הרפואה האלטרנטיבית
והקונבנציונאלית.
המחקר בוצע בשיטות איכותניות במתודולוגיה של "תיאוריה מעוגנת בשדה". במוקד המחקר –
קבוצת רופאים שעברו לעיסוק ברפואה סינית
והומיאופתיה. זו
היא עבודה על מטמורפוזות בהתפתחות אישית ומקצועית; על
המפגשים על קו
התפר בין מערב ומזרח, בין "מדעי" ו"לא מדעי"; על הפוליטיקה שבשילוב
השיטות בתוך הממסד הרפואי ומחוץ לו ועוד נושאים רבים אחרים..." *אדם קלין אורון הינו
דוקטורנט הכותב על תופעת התקשור בישראל, בהנחיית פרופ' יורם בילו. בנוסף הוא משמש
כאסיסטנט במחלקה, מורה מן החוץ בביה"ס לתלמידי חו"ל ומנחה באוניבסיטה
הפתוחה. |
||||
|
|
||||
