|
|
|
|
||||||
|
|
פנים חדשות במחלקה על ה'פוסטים' אדם קלין אורון |
|
||||||
|
אל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מגיעים מדי שנת לימודים אנשים חדשים ממספר קבוצות. ראשית, תלמידים במגוון תארים. שנית, אנשי סגל הוראה: חברי סגל זוטרים ובכירים ועמיתי הוראה (שינויים בסגל המנהלי נדירים יותר). שלישית, פוסט-דוקטורנטים. בכתבה זו יציגו את עצמם בקצרה ארבעת הפוסט-דוקטורנטים השוהים במחלקה השנה, ובנוסף, תציג את עצמה עמיתת ההוראה חדשה במחלקה: עדי פינקלשטיין, אשר מעבירה את חלק א' של הקורס 'חברה ומגדר' (כאשר רונה ברייר-גארב תעביר את חלק ב' של הקורס).
"פוסט-דוקטורנטים" הנם אנשים אשר רכשו זה מכבר את תואר הדוקטור, אך טרם זכו לתקן אקדמי. מדובר בשלב ביניים (לימינלי, אם תרצו) בקריירה האקדמית שיכול להימשך עד כמה שנים, ושנשען בעיקרו על מלגות של קרנות, מכונים ואוניברסיטאות שונות. במחלקה שוהים פוסט-דוקטורנטים משני סוגים: אלו אשר זכו במלגת ליידי דיוויס של האוניברסיטה העברית (והטכניון), ואלו אשר זכו במלגת קרן גינסברג של המחלקה עצמה. השנה, מלגאי ליידי דיוויס הם חגי בועז, הדס וייס ומיכל פגיס. מלגאי גינסברג הם יוסי לוס (אשר הועסק בשנה שעברה – ואף השנה – גם כעמית הוראה במחלקה), ולימור סממיאן-דרש, כאשר בזו האחרונה תומכת קרן גינסברג בפוסט דוקטורט אשר תעשה באוניברסיטת ברקלי בסמסטר ב'. |
||||||||
|
חגי בועז "סיימתי את לימודי התואר השלישי שלי באוניברסיטת תל אביב, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. כותרת עבודת המחקר שלי הייתה: "ערכו של אלטרואיזם: הכלכלה הפוליטית של השתלות איברים" ועניינה היה בדיקת התמורות והשינויים שחלו באספקת איברים בעשורים האחרונים. שאלת המחקר היא יחסית פשוטה: מהיכן מגיעים איברים להשתלה? מנחי הדוקטורט, פרופ' יהודה שנהב ופרופ' חנה הרצוג, עזרו לי לנסח את השאלה במסגרת המחשבתית של כלכלה פוליטית וכיוונו אותי למחקר השוואתי בין מדינות.
|
|
|||||||
|
הדס וייס |
||||||||
|
|
"... בעבודת הדוקטורט שלי יצאתי לחקור את ההתנחלויות, מתוך מטרה להבין את מה שקורה בהן מבחינה מעשית ורעיונית כתולדה של תהליכים חברתיים גלובליים הנעוצים בקפיטליזם בכלל ובניאו-ליברליזם בפרט. מעבודת השדה שלי באריאל (חצי שנה) ובבית אל (עוד חצי) למדתי על תפישותיהם ונטיותיהם של מתנחלים מן השורה, שפוסחים עליהם בדרך כלל בשיח הציבורי לטובת נציגים צבעוניים יותר. ניתחתי אידיאולוגיות מוצהרות ומשתמעות כדי לאפיין את האופנים שבהן הן יוצרות הזדהות עם פונקציות חברתיות ומפריטות את הסטייה מהן, כשהמרחב המשמש להן מסגרת מתחלפת בין השוק לבין מוסדות תוצרת-בית המספקים משאבים חילופיים…" |
|||||||
|
|
||||||||
|
יוסי לוס "... המחקר עסק בלוקליזציה ישראלית של תופעה תרבותית גלובלית, ובאופן ספציפי, באימוץ של דְהַמַּה (דרכו של הבּודְּהַה) גלובלית בישראל בשני העשורים האחרונים. בנוסף על תצפית משתתפת בקרב שלושת הארגונים הגדולים בישראל שאחראים לכך, וכמה עשרות ראיונות מוקלטים, חילקתי מאות שאלונים לצורך עיבוד נתונים כמותניים. אחד המאפיינים הבולטים של התופעה בישראל הוא האחוז הגבוה של נחקרים שדוחים את זיהויים כבודהיסטים או כדתיים. דחייה זו הציבה בפניי אתגר שכיח של פער בין הקטגוריות המחקריות לבין הקטגוריות של הנחקרים..."
|
|
|||||||
|
|
מיכל פגיס "מהם התהליכים המיקרו-סוציולוגים שמשתתפים בהבניית העצמי? כיצד חוויה סובייקטיבית מקבלת משמעות ומהו המקום של הגוף, תחושות ורגשות בתהליך זה? אלו השאלות אשר מנחות את עבודתי האקדמאית המתמקדת בחקר טכניקות של שינוי, פיתוח ושיפור עצמי. טכניקות אלו, אשר הפכו מאד פופולאריות בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, מהוות כר פורה לחקר שאלות קלאסיות בתחום ההבניה של העצמי ושל הסובייקטיביות. עבודת הדוקטורט שלי התבססה על מחקר אתנוגראפי בקרב מתרגלי מדיטציית ויפאסאנה, מדיטציה בודהיסטית אשר מתורגלת בישראל בקורסים של עשרה ימי שתיקה..." |
|||||||
|
עדי פינקלשטיין "...את עבודת הדוקטורט כתבתי בהנחייתה של פרופ' תמר רפופורט, והיא עוסקת בסיפוריהן של נשים החולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה (דאבת שרירים כרונית), שתי מחלות מהן סובלים, על פי הערכה סטטיסטית, עשרות ואולי אף מאות אלפי אנשים, ובעיקר נשים. האבחנה הקלינית והטיפול במחלות אלו שנויים במחלוקת רפואית, והמחלות לא זוכות להכרה ציבורית. מדובר, בעצם, במחלות הנסתרות מהעין אך כואבות בּגוף, והגורמות לסבל פיסי רב וממושך. העבודה עוסקת בין השאר במוגבלותו של הידע הרפואי, הנותר כיום חסר תשובות אל מול מחלות כרוניות רבות – וזאת על אף פריצות הדרך המדעיות והטכנולוגיות בנושאי תפיסות תרבותיות הנוגעות לכאב, לקשרים שבין גוף ונפש ולבריאות נשים..."
* אדם קלין אורון הינו כותב את עבודת הדוקטורט שלו על תופעת התקשור בישראל בהנחיית פרופ' יורם בילו. בנוסף, הוא משמש כאסיסטנט במחלקה, מנחה באוניברסיטה הפתוחה ועורך שותף בפקפוק. |
|
|||||||
|
|
||||||||
|
תגובות, הערות והצעות |
||||||||
